Take2 נולדה מתוך הצורך

ענת גדלה בחיפה — ילדה של עיר ים, בין רוחות צפון לקצב ים תיכוני שלא נח לרגע. היום היא חיה ברשפון, אם לארבעה ילדים, אשתו של אורן. בית מלא תנועה, צחוק, ושכבות של חיים שמסרבות לעמוד במקום.

הסיפור התחיל מהארון

ענת הסתכלה על הארון של עצמה, של חברות, של נשים בכל הארץ — וראתה את אותו הדבר שוב ושוב: בגדים מהממים שכבר לא נלבשים. שמלות שיש להן עוד אהבה לתת. ז׳קטים שמחכים לכתפיים חדשות. הם לא בלויים. הם לא ישנים. הם פשוט מחכים.

ובמקביל ראתה את האחרות — את אלו שמחפשות פריט ייחודי, עם סיפור, ולא מוצאות. שמרגישות שהאופנה המהירה כבר לא משקפת את מי שהן. Take2 נולדה מתוך פגישה מתבקשת בין שני העולמות האלה.

הדרך שהובילה לכאן

ענת לא הגיעה לכאן בקפיצה. היא למדה חינוך גופני בוינגייט, גננת בסמינר הקיבוצים, ומדריכת ספורט. בכל המקצועות שבחרה, הליבה הייתה אותה ליבה: לתת לאנרגיה שיש בתוך מישהי או בתוך משהו את הצ׳אנס לפרוח. הילדה שלמדה לעשות גלגלון. הילד שמצא את הצורה שלו. הבגד שמצא את האישה שתאהב אותו עכשיו.

הפילוסופיה ש-Take2 בנויה עליה

ענת מאמינה בקיימות לא כסיסמה אלא כדרך חיים — שלכל אנרגיה ביקום יש את הזכות לממש את עצמה עד הסוף. בגד הוא לא רק חתיכת בד; הוא שעות של עבודה, מטר רבוע של אדמה, ליטרים של מים, רגעים שנקשרו אליו. לזרוק אותו זה לזרוק את כל זה. לתת לו חיים שניים — זה לכבד את כל זה.

יזמות שמתחילה ממקום של טוב

לא הזדמנות עסקית — תכלית. הצורך לחבר נשים: מוכרות לקונות, ארונות לארונות, סיפור לסיפור. כל פריט שעובר אצלנו מקבל את הטיפול שמגיע לו, וכל אישה שעוברת אצלנו מקבלת את ההקשבה שמגיעה לה. זאת ענת. וזה רק ההתחלה.